זוגיות ואירועי מיניות

איך מתכוננים כזוג לארועי מיניות/אינטימיות, וסדנאות טנטרה?

במאמר הזה תמצאו המלצות ורעיונות. תזכרו שמה שנכון זה רק מה שנכון לכם. לא מה שכתבו במאמר ולא מה שאומר חבר/ה או מנחה. כל אדם הוא יחודי וכל זוגיות יחודית. תהיו נאמנים ונאמנות אל מה שנכון לכם.

ההמלצות רלוונטיות לארועים בהם יש מגע עם אחרים, וגם לסדנאות בהן יש מגע רק בין בני הזוג.

הבנה מוקדמת לאן הולכים:
לגבי כל ארוע וסדנה – תקראו ביחד את תיאור הסדנה. אם משהו לא ברור צרו קשר עם המארגן/המנחה ותשאלו.
חשוב שתבינו במדוייק אל מה אתם הולכים, ושזו לא תהיה הפתעה לאחד מכם. אל תעשו "הפתעת יומולדת" למישהו של סדנת טנטרה.

שיחת גבולות:
שיחת "תאום ציפיות" של מה אני רוצה ולא רוצה שיקרה. מה יכול לקרות מבחינתי ומה לא.
"שיחת גבולות" תכלול: מה הכמיהות, החששות והגבולות של כל אחד (הסבר מפורט תמצאו בהמשך העמוד).
גבול זה אומר – משהו שאני לא רוצה לעשות, שיהיה לי יותר מדי מציף, מאתגר. סיטואציה שאני לא רוצה לחוות כרגע, הפעם, או באופן המסוים הזה.

שיחת גבולות היא לא שיחה אחת, היא רצף של שיחות שאותן תעשו לפני הארוע, תוך כדי הארוע, ולאחר הארוע. כי גבולות זה דבר משתנה וגמיש, וחשוב לעדכן אחד את השני כשיש שינויים. הרבה פעמים נבין שהיה לנו גבול רק כשהוא נחצה. לכן זה רצף של שיחות תוך כדי "ניסוי וטעיה".
השיחות האלו יוצרות מרחב ההסכמה המשותפת, "גבולות הגזרה" בהם נעים ביחד.
המטרה היא להכיר משיחה לשיחה את הרגישויות של כל אחד, וללמוד להחזיק אותן ביחד, לאתגר את הזוגיות במידה שנכונה לה, ולא יותר מדי.

חשוב להבין:
כשהולכים ביחד לסדנה, אז זה גם הקשר שלכם שהולך אתכם לסדנה, גם אם רק אחד מכם הולך לסדנה לבד.
זה אומר, שיתכן ויהיו תירגולים או מצבים שיתאימו לאחד מכם ולאחר לא יתאימו. ואז תהיה שם סיטואציה רגישה שתצטרכו להחזיק ביחד.
אולי תחליטו שמה שלא מתאים לאחד מכם לא עושים, ואולי גבולות ההסכמה שלכם יאפשרו ניסוי וטעיה, מה שחשוב זה התקשורת על זה. כמה שיותר כנות ושקיפות, ובהירות, בידיעה שדברים לפעמים נראים מפחידים יותר ממה שהם במציאות, ולצד זה, לפעמים דברים שלא נראו לנו מאתגרים, בזמן מסוים וברגע מסוים, הם מאתגרים בהפתעה.

חשוב להבין:
אם משהו עושה משהו לא בגבולות ובקצב של החלקים העדינים והפגיעים שלו, הקשר ישלם על זה מחיר.

הגדרת מטרה
תגדירו לעצמכן מה המטרה. סקרנות היא מטרה לגיטימית. למידה. לחוות חוויה משותפת.
בעיני המטרה של יציאת זוג לארוע או סדנה שכזו היא ללמוד על הקשר, על ארוטיקה, על מגע ואינטימיות, ליצור שפה משותפת על מיניות, לחקור ביחד צדדים שונים שבהם השיח הרגשי והדינמיקות בקשר נפגשות במרחב המיני ארוטי.
שיחת הגבולות שלפני עושה תאום ציפיות ויוצרת עוד לפני הארוע מרחב של החזקה משותפת וניראות הדדית. היא מבהירה מה הרגישויות של כל אחד/ת ומגדירה הסכמות איך לנוע במרחב הרגישויות הזה. זה נותן בסיס לתחושה שיש ערבות הדדית, שזזים את זה ביחד.. וזה נותן ביטחון בביחד, שממנו אפשר לחקור.

תזכרו – כשאתם או אחד מכם הולך לסדנה, זה גם הקשר שלכם שהולך לסדנה, אז הולכים בקצב הביחד, שזה אומר לפעמים בקצב האיטי יותר.

(שיחות גבולות זה לא רק לארועי מיניות וסדנאות, זה משהו שאפשר לעשות גם לפני שהולכים לארוחת חג משפחתית, זו שיחת תאום ציפיות והכרת הרגישויות של כל אחד במרחבים אליהם הולכים)

שיחת גבולות לפני סדנה/ארוע:
נשתף כמיהות, חששות וגבולות.

כמיהות
מה בא לי שננסה?
מה הכי מגניב וקסום אם יקרה?
מה היית רוצה לחקור על עצמך? עלינו?
מה היית רוצה להרגיש?
מה כל אחד היה רוצה לחקור בתוך מסגרת הביחד?
מה הזוגיות שלנו רוצה ומה הכמיהות שלה? להקשיב לזוגיות, לקשר, לחיבור שלנו. לחוש מה הקשר רוצה וצריך כרגע.
האם יש משהו שהביחד שלנו מתחשק לו לפגוש? או להיפתח אליו?
איך הביחד יכול להכיל את הכמיהות האישיות של כל אחד מהצדדים ולהפוך אותן לחלק מהביחד הארוטי רומנטי של הקשר?

גבולות
מה הגבולות של כל אחד?
מה אין מצב שיקרה?
ולצד זה, מה לא בא לי שיקרה, זה מחוץ לאזור הנוחות שלי, אבל אני מוכן לנסות ולראות איך ארגיש?
מה הגבולות של הזוגיות שלנו בארוע?
מה עושים כשאחד מאיתנו לא רוצה להשתתף בתרגיל והאחר כן?
מה הגבולות לגבי עזיבת הארוע באמצע? אם אחד מאיתנו רוצה כבר ללכת ולאחר חשוב להישאר?

חששות
אם לא יודעים איך להקשיב לפחד, יש מצב שקיום שיחת הגבולות רק תגרום למתחים ומריבה, ותוציא את החשק ללכת לארוע.
אז לפני שבאים לעשות שיחת גבולות, צריך לדעת איך מגיבים לפחד של בן זוג.
לרוב אנחנו מגיבים להבעת פחד עם פתרונות: "יש מפלצת מתחת למיטה!" ואנחנו מדליקים את האור. זה לא עוזר.

איך מגיבים לפחד?
הקשבה.
לשמוע אותו.
לא לנסות להרגיע ולא למהר לתת מענה.
אם כבר עונים משהו זה "הידהוד דיאלוגי" למי שהביע פחד. שזה אומר לחזור על מה ששמעתי שהוא אמר:
"מה ששמעתי אותך אומרת זה שמפחיד אותך ש…., הבנתי נכון?"
ולנשום ביחד עם האדם שפוחד.
לשאול עוד פרטים אם צריך יותר בהירות, לתת לפחד להחשף בעדינות.

רק אחרי זה לבדוק אם יש מוכנות ופניות לשמוע פתרונות.

פחד רוצה להיות נשמע ונראה. אנחנו חולקים פחדים כדי לא להיות איתם לבד בתוך עצמנו. לדעת שעכשיו מי שאיתי מודע לפחדים שלי.
אין טעם לנסות להרגיע פחד.
יש טעם להקשיב לו.
ואפשר להגיד "שמעתי מה שמפחיד אותך. ואני לוקח\ת לתשומת לב".

אז…
איזה חששות יש לך מהארוע/מהסדנה?
מה הכי מפחיד שיכול לקרות בארוע/בסדנה מבחינתך?
איך הייתי רוצה שתגיב כשאני נבהל\ת או פוגש כאב\פחד בתוכי?

 

אחריות אישית
חשובה אחריות אישית על הטריגרים שלי
שכל אחד יכיר מה מפעיל אותו/ה, איך לזהות שאני מופעל רגשית, ואיך לתקשר בבהירות ולבקש מה שצריכים כשמופעלים.
חשוב לקחת אחריות על הרגשות שלנו ועל עולמנו הפנימי, ולא לצפות שבן הזוג "פשוט ידע" ויקרא את מחשבותינו ורגשותינו.
אפשר ללמוד מנסיון החיים וגם מארוע לארוע – מה מפעיל אותי, מה מאתגר אותי, מה מפגיש אותי עם כאב בתוכי, וגם מה עוזר לי כשאני מופעל, ומה אני צריך לשמוע או שיקרה ברגעים האלו. מה יעזור לי (חיבוק, להניח עלי יד, לדעת שלא משנה מה קורה כשאני רוצה ללכת הולכים), ולתקשר את זה בבהירות לבן\ת הזוג.
לא לצפות שהוא\היא יקראו לי את המחשבות והרגשות בכל רגע.
לדעת לתקשר מה שקורה בתוכי.
להכיר לאט לאט מה כל אחד/ת בקשר צריך כשפוגשים את הכאבים הגדולים של חיינו, של חוסר ערך או פחד מבדידות. להיות עדינים עם עצמנו ועם בני הזוג. לתקשר בבהירות מה מתרחש בתוכנו ומה צריכים ברגע הזה. ללמוד להחזיק רגעים כאלו ביחד.

להכיר את הטריגרים שלי ושל בן\ת הזוג שלי, ומה עובד לנו כשאחד מאיתנו פוגש אותם, זה בסיס חשוב להחזקת ביחד בקשר זוגי.

דע את עצמך + "שיח כנה לפני, תוך כדי ואחרי סדנה".

שכל אחד יחקור מה בסיטואציה יכול לאתגר אותו/ה – מה שם יכול להפגיש אותו\ה עם רגש ותחושות לא נעימות, ולהציע ביחד פתרונות לרגעים האלו. מה יכול לעזור לנו שם באותו רגע. בתקופות מסויימות ולפעמים אנשים ספציפיים יפעילו אותי יותר ויפגישו אותי עם כאב, לא משנה מה. חשוב לדעת איך לפגוש אי נוחות וטריגר רגשי ולדעת מתי זה יותר מדי. ולא לפגוש אותו לבד. כשפוגשים סיטואציה מאתגרת מתוך בחירה ובמינון שנכון לכם זה מצמיח, כשזה לבד או יותר מדי זה טראומתי.
חוויית הביחד תעשה את ההבדל.

חשוב לדעת מה אני יכול לפתור בעצמי כשהטריגרים האלו נלחצים, ומתי והאם אני צריך את עזרת בן\ת הזוג, כי לפעמים אני יכול לפתור דברים בעצמי. למשל: להזכיר לעצמי בראש שאני בוחר בי. שוב ושוב ושוב. להזכיר לעצמי שאני מרגיש עוד דברים, כמו הכמיהה שלי שהיא תעוף ותתפתח ותהיה שמחה. לחוש בגוף ובלב שלי איך אני מחזיק לנו את המקום המיוחד הזה של הקשר שלנו, בלי קשר למה כל אחד פוגש. למצוא את המשפטים בתוכי שמחברים אותי אלי.
ולפעמים אני צריך לפתור את זה בעזרתה, לבקש בזמן אמת שתאט, או תעצור ותיקח זמן איתי בלי שנעקוב אחרי הסדנה, או שתעזור לי להתחבר לסיטואציה.

זה דורש שיח כנה וחשוף לפני הארוע.

תוך כדי ארוע:
– לבדוק אחד עם השני מה שלומו ולהזכיר שאם משהו לא מתאים לא נעשה ותמיד אפשר רק לשבת בצד.

– אם זה ארוע שבו אתם משתפים או חולקים תרגילים עם אחרים, לבוא מדי פעם ולבדוק שהאחר בסדר וכל מה שקורה זה בגבולות שלו.
– כשנכנסים לתרגיל עם אחרים למצוא את הרגע בתוך הזרימה לעדכן את מי שאני איתה או איתו שאני בארוע עם בת זוג, ומה הגבולות שלנו.

– שלושת האצבעות – קוד סימון אחד לשניה:
לפעמים אין יכולת לדבר, משלל סיבות, אולי מוזיקה חזקה או שמאתגר לנו חברתית וקפאנו ולא יוצאות לנו מילים מהפה.
אז עושים סימן מוסכם – אם מרים אצבע אחת זה אומר שהכל בסדר יכול\ה להמשיך. אם מרים שתי אצבעות – אני מופעל\ת. את\ה יכול\ה להמשיך, אבל בוא\י נחפש איך לחבר אותי לסיטואציה. שלוש אצבעות – סטופ מישחק. אני מופעל ובמצוקה. ועוצרים הכל וצריך עזרה.

אחרי ארוע:
לקחת את הזמן לאט לעבד המון רגעים קטנים. לוא דווקא את הגדולים. דווקא הקטנים בהם היו ויתורים או שלא נאמרו דברים.

זה המסע שלכם
הדרך למצוא את איך לעשות את זה היא יחודית לכל זוג.
וזה דרך ניסוי וטעיה.
לכל זוג יש את מה שיעבוד לו ולא יעבוד לזוג אחר.

מזכיר שלא בכל ארוע חייבים להתמודד עם הטריגרים הכי גדולים.
אפשר בביסים קטנים.
ותמיד יש את הארוע הבא. וחשוב לקחת זמן לעבד, לדבר ולתקשר ביחוד את הדברים הקטנים.

ובמקרי מצוקה גם אפשר לבקש את עזרת המארגנים וההלפרים או משתתפים אחרים.
חשוב לא להיות עם דברים לבד.

 

אתם מחליטים עליכם

לא מנחה, מורה או גורו טנטרי-שמאני כזה או אחר לא יודע עליכם יותר טוב מכם.
זה שהגעתם לסדנה לא אומר שכל הנחייה בסדנה תהיה לכם מדוייקת, תזכרו שאתם ריבונים לעצמכם, ורק אתם מחליטים עליכם.
בכל סדנה שתגיעו אליה, אל תעשו דברים שלא נכון לכם לעשות.
תבררו מראש מול המנחה שלגיטימי מבחינתו לא להשתתף במה שלא יתאים לכם.

אני נוהג להגיד בסדנאות שלי "אל תנסו לעשות את זה נכון, עשו מה שנכון לכם".
"Don't try to do it right, do what is right for you"

אם יש לכם התנגדות לתרגיל מסוים, חפשו מה ה"כן" שלכם, חפשו ואריציה עדינה יותר ש"כן" מתאימה לכם.
למשל, אם ההנחייה היא מגע ועיסוי של אברי מין ולא מתאים לכם, אז עסו את כפות הרגליים. אם ההנחייה היא חשיפה ושיתוף רגשי שלא מתאימה לאחד מכם, אל תחשפו, שתפו משהו קליל יותר שכן בגבולות שלכם.

עשו לכם סימן מוסכם או מילת קוד, שכשאחד מכם אומר אותה, זה אומר – "משהו בהנחיה יותר מדי לי". ואז חפשו ביחד לעשות משהו עדין יותר.
אתם קודם כל מחזיקים שם את הביחד שלכם, ורק אחר כך את התוכן של הסדנה. והאמנות היא למצוא איך הביחד יכול לכלול את הכמיהות האישיות מבלי לדלג על החלקים הפגיעים והעדינים אחד של השני.
אם המצב הזה של לנוע לאט מתסכל מדי למי מכם, ועצם ההליכה המשותפת לסדנאות יוצרת משברים, אל תלכו ביחד. חפשו סדנאות אישיות שיתאימו לכל אחד מכם ותביאו את עיבוד הלמידה אל הביחד, לא במסגרת סדנה. יש המון דרכים להתפתח ולפתח את הקשר, לא רק ע"י הליכה משותפת לסדנאות.

ארועים מעורבים לזוגות ויחידים

לצד הארועים שמיועדים ספציפית לזוגות, יש ארועים מעורבים. גם אליהם אפשר ללכת כזוג וללמוד המון ולחקור ולחוות ביחד.

גם שם, עשו שיחת גבולות לפני ותעקבו אחרי מה שנכון לביחד שלכם.
אפשר ללכת כזוג לארועים שלא נועדו לזוגות ופשוט לעבוד ביחד. דברו מראש עם המנחה ותבררו אם לגיטימי לו שתחליטו לעצמכם מתי מתאים לכם לעבוד עם אחרים ומתי מתאים לכם להשאר כזוג. וכשאומרים בסדנה "להחליף פרטנר לתרגיל הבא" אל תחליפו.
תזכרו – רק אתם מחליטים עליכם.

אינטראקציות עם אחרים

ספציפית לזוגות שמסתקרנים לחוות מפגשים עם אנשים אחרים, ההמלצות הבאות הם עבורכם.
שימו לב להפרדה בין מגע, אינטימיות, ארוטיקה ומיניות. יכול להיות שהזוגיות שלכם נפתחת לחקור עם אחרים רק אחד מארבעת הדברים האלו ולא את כולם בבת אחת. תבדקו אחד עם השני מה הגבולות שלכם בהתייחס לכל אחד מהתחומים האלו. (חפשו ברשת את ההרצאה והסרטון שלי על "מגע אינטימיות ארוטיקה ומיניות").

מרחבי סדנאות וארועים יכולים להיות מרחב בטוח מעצים ומרתק לזוגות, והם יכולים להיות מרחב מאוד מאתגר, מכאיב ומטלטל. המקום הזה של אינטימיות עם אחרים יכול להפגיש עם טריגרים וכאבים עמוקים של חוסר ערך, חוסר אונים ותגובות של קפיאה. אז חשוב:
– לעשות שיחת גבולות ברורה לפני.
– להכיר מה הטריגרים אחד של השני, ולדעת מה האחר צריך ממני כשהוא מופעל.
– לזוז ממש ממש לאט במרחב הזה, ולעצור ולבדוק אחד עם השני.
– לתקשר כמה שיותר, עדיף לא לשמור בבטן. אם משהו לא מדויק לכם תגידו.

להזכיר אחד לשני לפני ארועים ש:
"לא משנה באיזו סיטואציה של אינטימיות ומגע אני נמצא, תדע/י שאת מוזמנת ויכולה בכל רגע להצטרף. כשאני זז בארוע זה גם אנחנו זזים בארוע. המקום שלך מובטח".

שיחת גבולות היא לא משהו חד פעמי. זה בעצם שיח גבולות שחוזרים אליו שוב ושוב ומדייקים לפני ותוך כדי ארוע ולפעמים גם בדיעבד אחרי ארוע.

(מי שמחפש עוד מידע חפשו את הקורס שלי "המדריך המקוצר ליחסים פתוחים").

לסיום…

יש המון מרחבי חקירה מרתקים לזוגות בהם אפשר לחקור אינטימיות ומגע ותקשורת לצד החקירה הארוטית.

מה שיהפוך את זה להרפתקאה נעימה, כייפית ומלמדת היא שיחת גבולות שלוקחת את הזמן לתת מקום לכל אחד,
שיחה שתמשיך תוך כדי ארוע, ותזרום אל זמני שיחה ועיבוד אחרי ארוע.
כל זוג בדרכו.
וכל קשר לפי מה שמדוייק לו בכל עונה של השנה.

מוזמנים להגיע לסדנאות שלי, למרחב מעבדת ארטמפל ווינטאג' טמפל ולרטריטים.

חיבוקים,
ולהתראות!

מיכאל פינקל

*************