זוגיות ואירועי מיניות

איך הולכים כזוג לארועי מיניות אינטימיות וסדנאות מגע וטנטרה?
במאמר הזה תמצאו את עשרת הדיברות לזוגות שהולכים ביחד או בנפרד לארועים.

בתוך שלל הארועים שעוסקים במיניות, יש סדנאות שמיועדות רק לזוגות שבאים לחוות וללמוד ביחד. ללמוד על הקשר, על ארוטיקה, על מגע ליצור שפה משותפת על מיניות, לחקור ביחד צדדים שונים שבהם השיחה הרגשית והדינמיקות בקשר נפגשות במרחב המיני ארוטי.

ויש גם ארועים לכולם, זוגות ויחדים, וגם בהם אפשר ללמוד ולחקור.
אתייחס בהתחלה לארועים בכללי ואח"כ אפרט יותר לגבי ארועים שלא מיועדים ספציפית לזוגות ואיך להתכונן אליהם.

לגבי כל ארוע וסדנה – לפני שמגיעים לארועים כאלו חשוב לעשות "שיחת גבולות" ביחד.

תבינו – כשהולכים ביחד לסדנה, אז זה הקשר שלכם שהולך לסדנה קודם כל, ורק אחר כך כל אחד מכם.
זה אומר שיש מצב שיהיו תירגולים או מצבים שיתאימו לאחד מכם ולאחר לא יתאימו,
וזה אומר שאתם לא תעשו אותם.
כי אם משהו לא בגבולות ובקצב של החלקים העדינים והפגיעים של כל אחד מכם, אז לא עושים.
אחרת הקשר ישלם על זה מחיר.
השיחה שלפני עוזרת לעשות תאום ציפיות ולחפש איך לכבד את גבולות הנוחות והיציאה מהם של כל אחד מהשותפים בקשר.
זה נקרא – הדדיות, החזקה משותפת וערבות הדדית.

חשוב מאוד – זה שהגעתם לסדנה לא אומר שכל הנחייה בסדנה תהיה לכם מדוייקת, תזכרו שאתם ריבונים לעצמכם,
ולא אף מנחה, מורה או גורו טנטרי-שמאני כזה או אחר לא יודע עליכם יותר טוב מכם.

כשיש לכם "לא" לאיזו הנחייה בסדנה, חפשו מה "כן" אפשרי לכם.
למשל, אם ההנחייה היא מגע ועיסוי של אברי מין ולא מתאים לכם, אז עסו את כפות הרגליים.
אם יש הנחייה של חשיפה רגשית-נפשית שהיא יותר מדי לאחד מכם, אל תחשפו, שתפו רק מה ש"כן" בגבולות שלכם.

מסכם – "שיחת גבולות" לפני סדנה או ארוע:
1. זה הקשר שלכם שהולך לסדנה, אז הולכים בקצב הביחד, שזה אומר בקצב האיטי יותר של כל אחד מכם.
2. כמיהות, גבולות פחדים – מה הכמיהות של כל אחד ומה הגבולות של כל אחד ומה הפחדים. (הסבר איך מקשיבים לפחד תמצאו בהמשך העמוד).
2. עשו לכם סימן מוסכם או מילת קוד, שכשאחד מכם אומר אותה, זה אומר שמשהו בהנחיה יותר מדי לי, ותחפשו ביחד לעשות משהו עדין יותר.
תזכרו שאתם קודם כל מחזיקים שם את הביחד שלכם ורק אחר כך את עצמכם והרעיון הוא איך הביחד יכול לכלול את הכמיהות האישיות מבלי לדלג על החלקים הפגיעים והעדינים אחד של השני. אם המצב הזה של לנוע לאט מתסכל מדי למי מכם, אל תלכו ביחד. לכו לסדנה כל אחד בנפרד.

זה לגבי ארועים וסדנאות לזוגות.

לצד הארועים האלו שמיועדים ספציפית לזוגות, יש ארועים אחרים שלא מיועדים ספציפית לזוגות, וגם אליהם אפשר ללכת בזוג וללמוד המון ולחקור ולחוות ביחד. וגם שם, תעקבו אחרי מה שנכון לביחד שלכם ואם ההנחייה לא מתאימה למה שבגבולות שלכם חפשו מה "כן" ועשו את זה. אפשר ללכת כזוג לארועים שלא נועדו לזוגות ופשוט לעבוד ביחד, אפשר לדבר מראש עם המנחה ולשאול אם זה בגבולות שלו שתגיעו ושתחליטו לעצמכם מתי מתאים לכם לעבוד עם אחרים ומתי מתאים לכם להשאר כזוג. ואז וכשאומרים להחליף פרטנרים פשוט אל תחליפו.

זה היה בכללי לזוגות.
ספציפית לזוגות שמסתקרנים לחוות מפגשים עם אנשים אחרים, ההמלצות הבאות הם עבורכם.
שימו לב להפרדה בין מגע, אינטימיות, ארוטיקה ומיניות.
יכול להיות שהזוגיות שלכם נפתחת לחקור עם אחרים רק אחד מארבעת הדברים האלו ולא את כולם בבת אחת.

אתחיל מזה שמרחבי סדנאות וארועי מיניות יכולים להיות מרחב בטוח מעצים ומרתק לזוגות אם הם עשו שיחת גבולות ברורה ובהירה מראש. והם יכולים להיות מרחב מאוד מאתגר, מכאיב ומטלטל אם השיחה לא היתה ברורה. ושימו לב ששיחת גבולות זה משהו תהליכי שנמשך גם על פני הארוע ואחריו. זה למעשה שיח דינמי שמשתנה ומתדייק תוך כדי.
המקום הזה של אינטימיות עם אחרים מפגיש עם טריגרים וכאבים עמוקים של חוסר ערך, חוסר אונים ותגובות של קפיאה. אז בגדול המסר הוא לזוז ממש ממש לאט למרחב הזה, ולעצור המון ולתקשר כמה שיותר.

ועכשיו לפרטים…

1. שיחת גבולות:
 מה הזוגיות שלנו רוצה ומה הכמיהות שלה? מה הגבולות שלה? מה הפחדים שלה?
להקשיב לזוגיות, לקשר, לחיבור שלנו. לחוש מה הקשר רוצה וצריך כרגע.
האם יש משהו שהביחד שלנו מתחשק לו לפגוש? או להיפתח אליו?
מה כל אחד היה רוצה לחקור בתוך מסגרת הביחד?
איך הביחד יכול להכיל את הכמיהות האישיות של כל אחד מהצדדים ולהפוך אותן לחלק מהביחד הארוטי רומנטי של הקשר?
מה הגבולות של כל אחד? מה אין מצב שיקרה ומה מחוץ לאזור הנוחות שלי אבל אני מוכן לפגוש?
מה הכי מפחיד שיכול לקרות? מה הכי מגניב וקסום אם יקרה?
איך הייתי רוצה שתגיב כשאני נבהל\ת או פוגש כאב\פחד בתוכי?

להזכיר אחד לשני לפני ארועים ש:
"לא משנה באיזו סיטואציה של אינטימיות ומגע אני נמצא, תדעי שאת מוזמנת ויכולה בכל רגע להצטרף. כשאני זז בארוע זה גם אנחנו זזים בארוע. המקום שלך מובטח".

שיחת גבולות היא לא משהו חד פעמי. זה בעצם שיח גבולות שחוזרים אליו שוב ושוב ומדייקים לפני ותוך כדי ארוע ולפעמים גם בדיעבד אחרי ארוע.

כדי לדעת לעשות שיחת גבולות חייבים לדעת איך להקשיב לפחדים.
לרוב אנחנו מגיבים להבעת פחד עם פתרונות" "יש מפלצת מתחת למיטה!" ואנחנו מדליקים את האור. זה לא עוזר.
אז אם לא יודעים איך לשמוע פחד, קיום שיחת הגבולות רק תגרום למתחים ומריבה, ותוציא את החשק ללכת לארוע.
אז…
לפני שבאים לעשות שיחת גבולות, צריך לדעת איך מגיבים לפחד של בן זוג.

איך מגיבים לפחד?
הקשבה.
לשמוע אותו.
לא לנסות להרגיע ולא לתת מענה.
אם כבר עונים משהו זה "הידהוד דיאלוגי" למי שהביע פחד. שזה אומר לחזור על מה ששמעתי שהוא אמר:
"מה ששמעתי אותך אומרת זה שמפחיד אותך ש…., הבנתי נכון?"
ולנשום ביחד עם הבנאדם שפוחד.
לשאול עוד פרטים אם צריך יותר בהירות, לתת לפחד להחשף בעדינות.

פחד הוא פחד הוא פחד,
הוא רוצה להיות נשמע ונראה,
אנחנו חולקים פחדים כדי לדעת שעכשיו אני לא לבד עם הפחדים שלי ושהאחר איתי ומודע לפחדים שלי.
אין טעם לנסות להרגיע פחד.
יש טעם להקשיב לו.
ואפשר להגיד "שמעתי מה שמפחיד אותך. ואני לוקח\ת לתשומת לב".

אז…
שיחת גבולות + לדעת איך לשמוע פחדים שעולים.

2. אחריות על הטריגרים שלי – כל אחד לוקח אחריות על הרגשות שלו ועל עולמו הפנימי.
לדעת מה מפעיל אותי, מה מאתגר אותי, מה מפגיש אותי עם כאב בתוכי, ולתקשר את זה לבן\ת הזוג.
לא לצפות שהוא\היא יקראו לי את המחשבות והרגשות בכל רגע.
לדעת לתקשר מה שקורה בתוכי.
להסכים להתבונן ולחוש את הכאבים הגדולים של חיי שמנהלים אותי של חוסר ערך או פחד מבדידות, ולהיות עדינים איתם קודם כל, ואז לתקשר אותם לאחר ולהחזיק אותם ביחד, שכשאחד מאיתנו פוגש אותם, איך להחזיק את זה ביחד ולא לברוח.
לדעת מה הטריגרים שלי ומה של בן\ת הזוג שלי זה בסיס חשוב לתנועה מודעת משותפת בקשר.
אז…
דע את עצמך ואת טריגרי חייך + "שיחות מחוץ לפני, תוך כדי ואחרי".

שכל אחד יחקור מה בסיטואציה יכול להכאיב לו\ה – מה שם יכול להפגיש אותו\ה עם רגש ותחושות לא נעימות,
ולהציע ביחד פתרונות לרגעים האלו. מה יכול לעזור לי שם באותו רגע.

אתן את עצמי כדוגמה:
א. כואב לי לפעמים כי אני צריך לדעת שאני מיוחד לה. שמה שקורה איתי שונה בשבילה מהאחרים שהיא איתם. (ומאחורי זה אני פוגש חוסר ערך שלי בתוך עצמי).
ב. אני צריך לדעת מה נשאר מקודש ואינטימי רק לקשר בינינו. מה לא חולקים עם אחרים. לדעת שיש מרחב שהוא רק של שנינו ולא מכניסים אליו אף אחד אחר. (אולי יש שם איזה פחד לאבד ולהישאר לבד, מפגיש אותי אם בדידות בתוכי).
ג. בתקופות מסויימות ולפעמים אנשים ספציפיים יפעילו אותי יותר ויפגישו אותי עם כאב, לא משנה מה. חשוב לדעת לפגוש כאב ולדעת מתי זה יותר מדי. ולא לפגוש אותו לבד. אחרת זה סתם טראומה.

חשוב לדעת מה אני יכול לפתור בעצמי כשהטריגרים האלו נלחצים, ומתי והאם אני צריך את עזרת בן\ת הזוג, כי לפעמים אני יכול לפתור דברים בעצמי. למשל: להזכיר לעצמי בראש שאני בוחר בי. שוב ושוב ושוב. להזכיר לעצמי שאני מרגיש עוד דברים, כמו הכמיהה שלי שהיא תעוף על עצמה ותחגוג על עצמה בעולם. לחוש בגוף ובלב שלי איך אני מחזיק לנו את המקום המיוחד הזה של הקשר שלנו, בלי קשר למה כל אחד עושה עם הגוף שלו עם אחרים. למצוא את המשפטים בתוכי שמחברים אותי אלי.
ולפעמים אני צריך לפתור את זה בעזרתה, לבקש בזמן אמת שתאט, או תעצור ותיקח זמן איתי לשיחה או מגע, או שתחבר אותי לסיטואציה שהיא נמצאת בה.
ולפעמים עוזר שיש לי חבר או חברה שמכירים אותי לעומק ויכולים להיות שם איתי עם מבט טוב ושתיקה מבינה, במקרה שאני מאבד את זה ומוצף בכאב.

זה דורש שיח כנה וחשוף לפני הארוע.
שיחה על הטריגרים שלנו במגע אינטימיות או מיניות עם אחרים, ולשתף מה אני צריך ממך ומה יכול לעזור לי אם נלחץ לי טריגר, ומה יכול לתת מענה בזמן אמת.

תוך כדי ארוע:
– אחרי סיטואציות עם אחרות\ים, לבוא מדי פעם ולבדוק "תגידי ההתרחשות שלי עם ההוא היו בגבולות שלך?"
– כשאני נכנס לסיטואציות, למצוא את הרגע בתוך הזרימה לעדכן את מי שאני איתה או איתו שאני בארוע עם בת זוג, ומה הגבולות שלנו.

– שלושת האצבעות – קוד סימון אחד לשניה:
לפעמים אין יכולת לדבר, משלל סיבות, אולי מוזיקה חזקה או שכואב לנו וקפאנו ולא יוצאות לנו מילים מהפה.
אז עושים סימן מוסכם – אם מרים אצבע אחת זה אומר שהכל בסדר יכול\ה להמשיך. אם מרים שתי אצבעות – אני מופעל\ת. את\ה יכול\ה להמשיך, אבל בוא\י נחפש איך לחבר אותי לסיטואציה. שלוש אצבעות – סטופ מישחק. אני מופעל ובמצוקה. ועוצרים הכל וצריך עזרה.

אחרי ארוע:
לקחת את הזמן לאט לעבד המון רגעים קטנים. לוא דווקא את הגדולים. דווקא הקטנים בהם היו ויתורים או שלא נאמרו דברים.

זה המסע שלכם
הדרך למצוא את איך לעשות את זה היא יחודית לכל זוג.
וזה דרך ניסוי וטעיה.
לכל זוג יש את מה שיעבוד לו ולא יעבוד לזוג אחר.

מזכיר שלא בכל ארוע חייבים להתמודד עם הטריגרים הכי גדולים.
אפשר בביסים קטנים.
ותמיד יש את הארוע הבא. וחשוב לקחת זמן לעבד, לדבר ולתקשר ביחוד את הדברים הקטנים.

ובמקרי מצוקה גם אפשר לבקש את עזרת המארגנים וההלפרים או משתתפים אחרים.
חשוב לא להיות עם דברים לבד.

יש המון מרחבי חקירה מרתקים לזוגות בהם אפשר לחקור אינטימיות ומגע ותקשורת לצד החקירה הארוטית.

מה שיהפוך את זה להרפתקאה נעימה, כייפית ומלמדת היא שיחת גבולות שלוקחת את הזמן לתת מקום לכל אחד,
שיחה שתמשיך תוך כדי ארוע, ותזרום אל זמני שיחה ועיבוד אחרי ארוע.
כל זוג בדרכו.
וכל קשר לפי מה שמדוייק לו בכל עונה של השנה.

בהצלחה!

מוזמנים להגיע למרחב מעבדת ארטמפל של אבישג ושלי
ולהתכנסות הקוסמיק שאנחנו מארגני התוכן שלה (ויש שם תמיד משבצת של סדנה לזוגות בכל ליין סדנאות).
חיבוקים,
ולהתראות!

מיכאל פינקל

*************

8 comments on “זוגיות ואירועי מיניות
  1. Avatar אודליה כהן גרין הגיב:

    אחד המאמרים היותר חשובים שנכתבו. ממש מניואל לאירועי מיניות ואינטימיות.

  2. Avatar ‏ אמיר / ‏טלי הגיב:

    ‏סבבה אנחנו זוג ‏נשמע טוב

  3. Avatar ענבל בוקובזה הגיב:

    תודה🙏🏼💜

    • Avatar רבקה הגיב:

      כל כך חשוב ונכון. בכלל לא חשבתי על כל זה. שמחה שנחשפתי וקראתי לפני שאנחנו מתחילים לגוון….תודה 🙂

  4. Avatar גבי הגיב:

    תודה רבה על מאמר מאיר ופוקח עיניים, ששם דגש על כל אספקט והיבט אפשרי בנושא המורכב והמרתק הזה. אנחנו זוג בתחילת דרכנו, עמוק בתוך "פרק ב'", הסקרנות רבה מאד והמאמר הזה הוא מדריך מאלף על איך לצלוח את המסע הזה יחד. כתיבה מרגשת והדוגמא האישית שהבאת מצויינת.
    גבי

  5. Avatar הלנה זיו הגיב:

    בא לי לכתוב "כפרה עליך".
    תודה שאתה אומר במילים אוניברסליות ואובייקטיביות את כל האמת הפנימית שלי.
    ועוד יותר משמח שאם אתה כותב את זה אז אני לא לבד עם האמת הזו.
    תודה, תודה, תודה!

  6. Avatar נגה מיבר הגיב:

    מיכאל אתה גאון!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*